לקראת יום הכיפורים שחל השבוע, ברצוני לשתף אותך בשיטה פשוטה המאפשרת לנו לסלוח לעצמנו וגם לאחרים. מקור השיטה בהוואי, והשיטה מבוססת על אמירת 4 משפטים וחזרה עליהם – "אני מצטערת, נא סלחי לי, תודה לך, אני אוהבת אותך". על המילים הללו חוזרים שוב ושוב, כמו מנטרה.
אני נוהגת לומר את המילים הללו קודם כל לעצמי, שוב ושוב, ואז כאשר אני מדמיינת את הצד השני ושוב ושוב חוזרת על המילים. מתוך החזרה נוצר שינוי תודעתי, והשינוי הזה יכול לאפשר לסליחה להתקיים גם במימד הפיזי.
בהמשך הפוסט תמצאי מאמר מעניין על חשיבות הסליחה, פירוט לגבי שיטת האופונופונו, וסרטון ובו חזרה על המילים 108 פעמים.
סליחה, תודה, אהבה
אילה
על סליחה
מקור: נוגה פנאי, מאמר באתר "מהות החיים", https://www.eol.co.il/articles/956
רגשות שליליים כלפי מי שפגע בנו הם טבעיים, שכן הטבע דאג שתהיה לנו מוטיבציה להימנע ממי שעלול לפגוע בנו. הדרך היעילה ביותר היא לפגוע בחזרה או פשוט להימנע מהפוגע.
גם הרצון לפעולת נקמה הוא טבעי ונעוץ בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. אך נקמה היא חלופה שעלולה ליצור מעגל בלתי פוסק של פעולות תגמול, וזה אינו משרת את הצורך המקורי שלנו למנוע שניפגע שוב.
למזלנו הטבע חנן אותנו גם בחלופות נוספות, וסליחה היא אחת מהן.
סליחה זהו מעשה של החלטה מודעת, לשחרר כעס, תרעומת, עלבון או רצון לנקמה, כלפי מי שפגע בנו, ללא תלות אם הצד הפוגע ראוי לסליחה שלנו.
סליחה היא נושא פסיכולוגי, חברתי וביולוגי, זהו חיבור של גוף ונפש.
הסליחה אינה קשורה לעשיית צדק, היא דבר המתרחש בתוך גופי ונפשי.
העובדה שסלחנו למי שפגע בנו לא אומרת שהוא משוחרר מאחריות. סליחה אינה שווה לעשיית צדק ואף אינה מצריכה פיוס.
בין אם סבלנו מזלזול קטן ובין אם מעוול גדול, אם נלמד לסלוח לאלו שפגעו בנו, נוכל לשפר משמעותית את תחושת הרווחה הנפשית ואת הבריאות הפיזית.
קורבן לניצול לא אמור להתפייס עם המנצל שכן זה נותר מסוכן באופן פוטנציאלי. אבל הוא עדיין יכול להגיע למקום של אמפתיה והבנה כלפיו.
סליחה אמיתית אינה רק שיחרור של העבר, אלא היא הולכת צעד נוסף קדימה ומציעה משהו חיובי - אמפתיה, חמלה והבנה למי שפגע בנו.
תועלות בריאותיות לסליחה
בקרב החוקרים את הסליחה, משותפת ההבנה שמדובר במאמץ, אך גם ההסכמה שקיימות לא מעט סיבות להשקיע. מחקרים מוצאים קשר בין סליחה ובריאות מנטלית, כגון הפחתת חרדה או דיכאון, וכן שיפור של סימפטומים פיזיולוגיים ושיעור תמותה נמוך יותר.
הקלה בסטרס היא ככל הנראה מרכיב עיקרי שקושר את הסליחה לתחושת הרווחה הכללית. והיות שאנו יודעים שסטרס כרוני מזיק לבריאות, הסליחה מאפשרת לנו להרפות מגורמי הסטרס הבינאישיים המכבידים עלינו. אין רע בכעס בריא, אך כשכעס הוא עמוק ונמשך זמן רב, הוא עלול להזיק לנו באופן שיטתי. לכן, כשאנו נפטרים מכעס, השרירים שלנו מרפים, אנחנו פחות חרדים, יש לנו יותר אנרגיה והמערכת החיסונית שלנו מתחזקת. במחקר אחר נמצא שאנשים שסולחים "על תנאי" בלבד, כלומר רק אם האדם הפוגע התנצל והבטיח לא לחזור על כך, עלולים למות מוקדם יותר מהסולחים ללא תנאי.
לסלחנות יש השפעה על הפחתת לחץ הדם, ובמחקר נמצא שכשהצד הנפגע סלח לפוגע, שני הצדדים חוו ירידה בלחץ הדם. מחקר אחר בדק אנשים שהתאמנו לסלוח באמת ובתמים לאדם שפגע בהם ומצא שיפור במערכת החיסון. מחקרים נוספים מצביעים על תועלות בריאותיות נוספות.
מחקר הראה שנשים שתירגלו מודל של סליחה כלפי בני הזוג שפגעו בהם, חוו הקלה בסימפטומים של דיכאון, חרדה והפרעה פוסט-טראומתית.
תירגול סליחה
כל אחד יכול להרוויח מלהיות יותר סלחן, אך יש לתרגל זאת על מנת להצליח. יש קשר ליניארי בין כמות הפעמים שאנשים מנסים לסלוח ובין כמות ההצלחות שלהם והכול תלוי בזמן שהושקע. למרבה הצער, אנשים רבים מוותרים מוקדם מדי וקופצים למסקנה שהם פשוט לא סלחניים. אך כדאי להמשיך ולנסות, גם כשזה קשה.
ישור ההדורים עם האדם שבו פגענו יאפשר לנו לסלוח לעצמנו
אחד המכשולים שאנשים נתקלים בהם כשהם רוצים לסלוח לעצמם הוא שהם מרגישים שמגיע להם להרגיש רעים, אך יישור ההדורים עם הצד השני נותן לנו רשות להרפות ולשחרר. יישור ההדורים עם הצד שבו פגענו עוזר לנו לסלוח לעצמנו.
כשאני סולחת לאחר אני מצליחה יותר לסלוח לעצמי
אלו החיים - מבלי שזה מגיע לנו, אנו עלולים לחוות אי-צדק למכביר. הפגיעה היא לא הוגנת, האדם שיצר אותה אינו הוגן. זה עלול להרגיש לא הוגן שאנו נשקיע את כל המאמצים כדי לסלוח בזמן שהאדם השני הוא זה שמלכתחילה שהתנהג באופן פסול. אך כעת נחוץ ריפוי.
כשאנחנו סולחים לאחרים אנחנו מצליחים יותר לסלוח לעצמנו, וזה כשלעצמו חיוני למי שרוצה לחיות עם עצמו בשלום.
סליחה היא עוצמה ולא חולשה
רבים יוצאים מהנחה שגויה, שסליחה מעידה על חולשה. אך להיפך, סליחה יכולה לסייע בבנייה מחודשת של הערכה עצמית, מה שמצביע דווקא על עוצמה. כשהתקווה של הנפגעים שייעשה צדק עם הפוגע נכזבת, את מי הם לא אוהבים? "את עצמם". אבל "כשאתה נעמד מול הכאב של מה שקרה לך ומציע משהו טוב לאדם שפגע בך, אתה משנה את האופן שבו אתה תופס את עצמך".
הו'אופונופונו – שיטת הטיהור העצמי העתיקה מהוואי
מקור: מאמר באתר "מהות החיים", https://www.eol.co.il/articles/29
באיי הוואי התפתחה שיטה בשם הו'אופונופונו. מטרת השיטה היא להניח את משקעי העבר מאחור, לנקות את המחשבות מכל השלילי ולהגיע למצב חופשי.
משמעות המילה הו'אופונופונו היא "השבת הסדר על כנו" או "החזרת הדברים למצבם הטבעי". השיטה נולדה בהוואי, שם הכוהנים הפולינזים (המכונים 'קאהונות'), נהגו לרפא את חולי השבט מתוך הנחה שמצב הנפש משליך על מצב הגוף.
הכוהנים היו מדריכים את המטופלים לחזור על מנטרות - ועל ידי כך לטהר את הנפש. מי שפתח את הדלת בפני העולם המערבי להו'אופונופונו הוא הפסיכיאטר ד"ר אִיהַלֶאַקַלָה היו לן, שהתפרסם לאחר שהצליח לשקם ולהפריח מחלקה סגורה של חולים מסוכנים בבית חולים לחולי נפש, תוך שימוש בשיטה.
בבסיס השיטה עומדות 4 מנטרות קבועות:
1. אני מצטערת
2. אנא סלחי לי
3. תודה לך
4. אני אוהבת אותך
חזרה על המנטרות הללו מביאה אותנו למה שמכונה "תדר אפס" - מצב תודעתי בו אנו משוחררים לחלוטין מזכרונות העבר, מחשבות העתיד ומאווי ההווה. מקור הכוח להתעלות על כל הדברים שאנו רוצים לשחרר אינו חיצוני, אלא פנימי.
את תדר אפס אנו משיגים על ידי תהליכים פנימיים של סליחה, קבלה, השלמה ותודה. המטרה היא לקחת אחריות, לא רק על עצמנו, אלא גם על הכלל, וכך כל חוויה שנעבור תהיה בשליטתנו.
בעזרת תרגול של הו'אופונופונו, אנו בעצם מקבלים את המושכות על חוויית החיים שלנו חזרה לידינו.
איילת שלום, בתור התחלה כן זה ממש מספיק לחשוב על אדם שיש לי עניין לא פתור איתו.ה ולומר את המילים - "תודה. אני אוהב/ת אותך. אני מצטער/ת. סליחה." לחזור על זה שוב ושוב, כל עוד זה מרגיש לי נכון. מעבר לכך, אני ממליצה לך לרכוש ספר ולהכיר את השיטה לעומק. אחד הספרים הבסיסיים הוא "הו'אופונופונו - עקרונות לחיים, מאת מאבל כץ", ויש גם אנשים שמעבירים סדנאות קצרות בנושא.
הי איילה. האם מספיק רק לומר את המנטרה? כמה פעמים/זמן? האם צריך לחשוב על מי שאני כועסת עליו או על מי שפגעתי בו?